אלצהיימר

אלצהיימר היא מחלה ניוונית חשוכת מרפא הקשורה למערכת העצבים. באופן הדרגתי נפגעים תאי העצב במוח עד אשר מתרחש הרס מוחלט בחלקים נרחבים ממנו. התנוונות תאי המוח מובילה לירידה בזיכרון וביכולת השכלית.

הסיכוי לחלות במחלת האלצהיימר עולה עם הגיל- השכיחות עומדת על 5% מן המבוגרים בגיל 65- 74 ועל 50% בגילאים 85 ומעלה. למרות שמחלה זו אינה ניתנת לריפוי, קיימים טיפולים העשויים להקל על התסמינים ולהביא לשיפור באיכות חייהם של החולים.

אלצהיימר – תסמינים

מחלת האלצהיימר הינה אחד הגורמים העיקריים להתפרצות דמנציה. תסמיניה העיקריים של המחלה הינם- שכחה, בלבול, קשיי התמצאות במרחב וקשיים בהתבטאות והבנת השפה. מבחינה פיזית ניכרים קשיים משמעותיים ביכולת ללכת, לדבר, לאכול, לישון ולשלוט בצרכים. לקשיים הפיזיים מתווספים קשיים נפשיים רבים המתבטאים לרוב באמצעות דיכאון, חרדות, פרנויות, חוסר אמון באחרים, מצבי רוח משתנים ועוד.

לעיתים ייתכנו תסמינים של התנהגות אלימה אפילו לבני המשפחה הקרובים ביותר. התסמינים מחמירים עם התקדמות המחלה עד אשר היא לוקחת מן החולה את יכולתו לנהל אורח חיים עצמאי ובטוח.

הסיבות להתפרצות המחלה

מדענים רבים מאמינים כי מחלת האלצהיימר מתפרצת כתוצאה משילוב בין גורמים גנטיים לבין סגנון החיים:

• גורמי סיכון גנטיים – הצטברות בלתי שגרתית של חלבון בשם בתא- אמבלואיד, שינויים בחלבון הטאו, גיל, תורשה ומין (נראית שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים).
• סגנון חיים –

1. הימנעות מעשיית כושר גופני ותזונה לקויה מעלים את הסיכוי ללקות במחלות לב ועימם עולה הסיכון לחלות במחלת האלצהיימר.
2. על פי מחקרים רבים, אימון המוח על ידי פעילות שכלית מפחיתים סיכון לחלות במחלת האלצהיימר.
3. נמצא כי רמת ההשכלה אף היא משפיעה על הסיכון לחלות במחלה זו- כאשר רמת ההשכלה גבוהה קיים פחות סיכון להתפרצות המחלה. לא ברורה הסיבה המדויקת לעובדה זו אך ניתן לקשרה לשימוש נרחב במוח היוצר יותר אזורי חפיפה בתאי העצב ובכך מונע את התפרצות המחלה בגיל מבוגר יותר.

טיפול באלצהיימר

משפחות החולים זקוקים לתמיכה ועזרה מרובה. מכיוון שמחלה זו הינה חשוכת מרפא, ניתן רק להקל באמצעות תרופות על התסמינים הפיזיים או הנפשיים ולנסות לשפר את איכות חייהם של החולים. אם קיים חשש לאלצהיימר יש לפנות לנוירולוג או פסיכוגריאטר אשר באמצעות בדיקה נוירולוגית ומילוי שאלון יוכלו לאבחן את המחלה.

חשוב מאוד לאבחן מוקדם את המחלה בכדי לאפשר סיעוד ורפואה מתאימים. תסמיני המחלה הולכים וגוברים עם הזמן לכן הצורך בסיעוד הופך מסיבי יותר יחד עם התקדמות המחלה. החולים זקוקים להשגחה צמודה מכיוון שהם עלולים לסכן את עצמם ואת סביבתם (עלולים ליטול תרופות במינון יתר בעקבות שיכחה, ללכת לאיבוד מחוץ לבית, קושי במציאת השירותים, להגיב בתוקפנות כלפי אנשים ועוד).

טיפול סיעודי בבית או בית אבות

על פי חוקי הסיעוד, זכאים חולי אלצהיימר לגמלת סיעוד. הגמלה מעניקה להם את האפשרות להעסיק מטפל סיעודי. תפקידם של העובדים הסיעודיים לסייע לחולים בפעולות השגרתיות ולהשגיח על בריאותם. הטיפול יכול להתקיים בביתו של החולה על ידי עובד זר או בבית אבות על ידי הצוות הרפואי של המקום.

טיפול סיעודי בביתו של החולה אינו דורש מן החולה לשנות את סדר יומו או את הסביבה המוכרת לו. טיפול סיעודי בבתי האבות הסיעודיים מעניק תחת קורת גג אחת את כל השירותים להם זקוק החולה- ביניהם טיפולים נפשיים או פיזיים (רופא ואחיות זמינים, טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק, שירות סוציאלי, טיפול באומנות ועוד) ושירותים בסיסיים כגון: מזון, ניקיון, כביסה, שמירה ופעילויות חברתיות. חלק גדול משירותים אלו ניתן בהנחות להם זכאים פנסיונרים.