תפקוד מיני בגיל הזהב

בכל אופן בו נסתכל על מין, הוא חלק חשוב ביותר בחיינו. גם ב"גיל הזהב" (מעל לגיל 60) הצרכים הפיזיים  והנפשיים הקשורים במיניות קשורים קשר הדוק אחד בשני.

כידוע, עם הגיל חלים שינויים כאלה ואחרים הן אצל נשים והן אצל גברים. להלן נמנה את השינויים הנפוצים ביותר.

בקרב נשים

שינויים עם הגיל יכולים לתרום ליחסי מין מצד אחד ומצד שני להקשות עליהם. כיצד? שינויי הגיל המשמעותי ביותר שחל אצל נשים הינו השינוי ההורמונלי. אמנם רוב הנשים עברו חדלון וסת באמצע שנות החמישים לחייהם, אך השפעות שליליות וחיוביות של אי-הפרשת הורמוני מין נשיים (אסטרוגן) יכולות לבוא לידי ביטוי רק בגיל הזהב.

חוסר אסטרוגן גורם מצד אחד ליובש וקושי בנרתיק-דבר העלול לגרום לתחושת אי נעימות וגרד, וכמו כן יכול לגרום לפציעה קלה יותר של קירות הנרתיק. מצד השני- לאחר הפסקת המחזור החודשי כבר לא צריך לחשוש מהריון בלתי רצוי. עובדה זו עלולה לגרום לתחייה מחדש של הרצון והחשק המיני בקרב שני בני הזוג.

עובדה נוספת היא כי בחלוף השנים, מבנהו האנטומי של נרתיק האישה נהיה צר יותר וקירותיו קשים יותר, מה שעלול להשפיע לרעה על קיום יחסי מין. ככל שעוברות השנים, הורמון המין הגברי מופרש בכמות יחסית גבוהה יותר בגוף האישה, מה שגורם מצד אחד לתופעות לא רצויות כמו שיעור יתר, אך מצד שני גורם למיניות מודגשת אצל האישה.

שינוי הגיל גם גורמים להופעת קמטים, הלבנת שיער וכדומה. תופעות אלה עלולות לגרום לשינוי פסיכולוגי כזה אצל האישה הגורם לה להרגיש מבוגרת מידי ומכאן שהיא תחשב בעיני אחרים ועצמה כפחות מושכת מבחינה מינית.

בקרב גברים

שינויים עם הגיל יכולים לתרום ליחסי מין מצד אחד ומצד שני להקשות עליהם. כיצד? מבחינת הפרשת הורמוני המין אצל הגברים- אין מדובר בבעיה של ממש ככל שחולפות השנים. אצל גבר ממוצע מופרשים הורמוני מין גבריים מגיל ההתגברות ועד מותו. מכאן שגברים, לפחות לפי הספר, גם פוריים וגם נשארים מעוניינים ביחסי מין עקב השפעות הורמוני המין עד מותם. למרות זאת, התפקוד המיני והפסיכולוגיה הקשורה במין משתנה פעמים רבות לרעה בקרב גברים.

עובדה ידועה היא ככל שחולפות השנים, שיעור אין האונות מתגברת. עד גיל 65, בין 15-25% מהגברים חוו אין אונות לפחות פעם אחת מתוך ארבע משגלים. הגורמים לאין-אונות הם רבים, ובין החשובים ניתן למנות בעיות לב, בעיות בזרימת הדם באיבר המין ובגוף באופן כללי, וכדומה. כמו כן, כמות הזרע המופרש בכל שפיכה קטנה עם השנים עקב הפרשה קטנה יותר של  הורמוני המין הגבריים.

גברים גם עלולים לחוש מבחינה פסיכולוגית כחסרי אונים, או שירדו "מתהילת עברם" שאפיינה אותם בגילים צעירים יותר. תופעה זה עלולה להשפיע לרעה על החשק המיני. מצד שני, היא גם עלולה לגרום לחלק מהגברים לנהוג באופן מוחצן מבחינה מינית.

אפשר כמובן גם להתייחס להשפעות הפיזיות והנפשיות המשפיעות על שני המינים באותו אופן. מבחינה פיזית, מחלות כגון דלקות פרקים, סוכרת וכדומה, גובות מחיר כזה מין הגוף אשר גורם לקושי ממשי בביצוע פעולות הקשורות ביחסי מין. מבחינה נפשית, תפיסת החברה כי אין מקיימים בגילאים מתקדמים יחסי מין וכן כי מין הינו מושג הקשור רק בצעירים (דבר המתבטא בפרסומות בעלות אופי מיני למשל)  גם עלולה להשפיע על בני אותו גיל זהב לקיים יחסי מין.