קביעת יכולת התפקוד לקביעת זכאות לגמלת סיעוד

 

מעבר להתמודדות פיזית המאפיינת הזדקנות, קשישים רבים חווים נסיגה ברמת תפקודם ומתקשים לבצע פעולות יומיומיות, ומצבים אלה מצריכים לעתים טיפול סיעודי צמוד.

בהתאם לחוק ביטוח לאומי, כל קשיש בגיל הפרישה אשר עומד בקריטריונים מסוימים, זכאי לגמלת סיעוד המתבטאת במתן שירותי סיעוד, זאת על סמך רמת תפקודו.

האופן בו נקבע גובה גמלת הסיעוד

גמלת סיעוד אינה נקבעת בהסתמך בהסתמך על עדות בני המשפחה בלבד, וקיומם של מסמכים רפואיים שונים, אלא מצריכה בדיקת תפקוד מקיפה הנערכת בביתו של הקשיש על ידי בודקים מוסמכים מטעם המוסד לביטוח לאומי.

במסגרת בדיקה זו נבדקת יכולת התפקוד של הקשיש לבצע פעולות שונות כגון אכילה עצמאית, רחצה והלבשה עצמאית, ניידות ברחבי הבית וביצוע מטלות שונות. בדיקה זו כרוכה לעתים באי נעימות ובמבוכה מצד הקשיש, לכן יש להיערך אליה בהתאם ולהכין את הקשיש לפעולות אותן יאלץ לבצע במהלך הבדיקה.

השלכות ממצאי בדיקת תפקוד

התרשמות הבודק בכפוף לממצאי הבדיקה, קובעים האם הקשיש זכאי לגמלת סיעוד ובאיזה שיעור, שכן גמלה זו ניתנת על סמך הנקודות שצבר הקשיש במהלך הבדיקה. ניקוד גבוה יותר מעיד על רמת תפקוד נמוכה המצריכה מספר גדול יותר של שעות סיעוד, ואילו ניקוד נמוך יותר מזכה את הקשיש במכסת שעות קטנה יותר.

קיימים מקרים מעטים בהם אין צורך לערוך בדיקה זו, ובמקום זאת על הקשיש למסור לידי ביטוח לאומי מסמכים רלוונטיים אשר באמצעותם ניתן לקבוע את שיעור גמלת הסיעוד לה הוא זכאי. אפשרות זאת תקפה גם לגבי קשישים מעל גיל תשעים, והם יכולים לקבל בדיקת תפקוד חיצונית המבוצעת על ידי רופא גריאטר המתמחה בטיפול בקשישים.

כיצד מתבצעת בדיקת תלות

בדיקה תלות מתחלקת לשניים. בתחילת המפגש הבודק שואל את הקשיש מספר שאלות בנוגע לאופן תפקודו, ומצבו הרפואי. תוך כדי הבודק מתרשם מסביבת המגורים של הקשיש ומהעזרים השונים המשמשים אותו במהלך היום יום, בין אם מדובר בתרופות, טיטולים, או אמצעי ניוד שונים.

לאחר מכן יתבצע החלק המעשי של הבדיקה, כאשר הבודק יבקש מהקשיש לבצע מספר מטלות מסוימות לצורך הערכות תפקודו וביניהן – רחיצת ידיים, חימום מזון, לבישת בגדים, ופעולות ניקיון. יחד עם זאת, הבדיקה מתבצעת בהסתמך על נתוניו של המטופל.

לעתים זקנים במצב רפואי קשה אשר אינם מתניידים באופן עצמאי או כאלה הלוקים בזכרונם,  פטורים מלבצע מטלות מסוימות, והערכת זכאותם נקבעת בעיקר בהסתמך על השיחה הראשונית  עם הבודק.

כיצד בדיקת התלות משפיעה על  שיעור גמלת הסיעוד

לאחר הבדיקה בביתו של הקשיש, הבודק שולח לביטוח לאומי את ממצאי הבדיקה, וכעבור שבועיים הקשיש מתבשר האם תביעתו התקבלה, ועל איזה גובה נקבעה או האם התביעה נדחתה.

שיעור גמלת הסיעוד נקבע על סמך מספר הנקודות אותן צובר הקשיש, כאשר ישנן שלוש דרגות של גמלת סיעוד, כך שככל שהקשיש מתקשה בביצוע הפעולות המצוות עליו, כך הוא הוא זכאי לגמלת סיעוד גבוהה יותר.

אפשר דוגמא?

קשיש שצבר 2.5 נקודות זכאי לקצבת סיעוד מינימלית ואילו קשיש שצבר תשע נקודות ומעלה זכאי לגמלת סיעוד מקסימלית המתבטאת במכסת שעות גבוהה יותר.

בנוסף, קיימים היבטים נוספים המשפיעים על צבירת הנקודות הסופית, כאשר קשישים המתגוררים לבדם, או כאלו אשר מתגוררים עם בן זוג אשר זכאי בעצמו לגמלת סיעוד, זכאים לתוספת ניקוד.

בדיקת רופא גריאטרי כתחליף לבדיקת תפקוד מטעם ביטוח לאומי

 

במקרים רבים בוחרים קשישים ובני משפחותיהם לקבל ייעוץ, הערכה ובדיקות מטעם רופא גריאטר, בשל רמת מיומנותו ויכולתו לקבוע התרשמות אובייקטיבית ומקצועית יותר, זאת ביחס לבדיקה המתבצעת מטעם ביטוח לאומי, אותה מבצעות לרוב אחיות מוסמכות.

בדיקה זו אינה נערכת באופן פרטי, כאשר היא ניתנת לביצוע אך ורק במסגרת הרפואה הציבורית וממומנת באופן מלא על ידי ביטוח לאומי.

בנוסף, לעתים כאשר מדובר בקשישים הסובלים מליקוי קוגניטיבי זה או אחר, כדוגמת מחלת האלצהיימר, יש אפשרות לערוך בדיקה זו על ידי רופא פסיכו גריאטר, זאת לצורך אבחון קפדני ומעמיק יותר, שכן מצבים אילו מצריכים התמחות רפואית ספציפית